ברטנורא על משנה מנחות א׳:א׳

1 כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, כְּשֵׁרוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים מִשּׁוּם חוֹבָה, חוּץ מִמִּנְחַת חוֹטֵא, וּמִנְחַת קְנָאוֹת. מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת שֶׁקְּמָצָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, נָתַן בַּכְּלִי, וְהִלֵּךְ, וְהִקְטִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן, פְּסוּלוֹת. כֵּיצַד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן, לְשֵׁם מִנְחַת חוֹטֵא וּלְשֵׁם מִנְחַת נְדָבָה, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן, לְשֵׁם מִנְחַת נְדָבָה וּלְשֵׁם מִנְחַת חוֹטֵא:

פירוש ברטנורא על משנה מנחות א׳:א׳

1 כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. כְּגוֹן שֶׁהִתְנַדֵּב מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת וֶהֱבִיאָהּ, וּקְמָצָהּ הַכֹּהֵן לְשֵׁם מַחֲבַת:

2 כְּשֵׁרוֹת. וּמַקְטִיר הַקֹּמֶץ וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִים. שֶׁקְּמִיצַת הַמִּנְחָה בִּמְקוֹם שְׁחִיטַת הַקָּרְבָּן עוֹמֶדֶת, וּכְשֵׁם שֶׁכָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים כִּדְיָלְפִינַן מִקְּרָא בְּרֵישׁ מַסֶּכֶת זְבָחִים, הָכִי נַמִּי כָּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרוֹת:

3 אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. הֲוָה מָצֵי לְמַתְנֵי וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה, וְהָא דְּקָתָנֵי אֶלָּא דְּמַשְׁמַע דְּכָל דִּינָם כִּמְנָחוֹת כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא דָּבָר זֶה, לְאַשְׁמְעִינַן דְּאָסוּר לְשַׁנּוֹיֵי בָּהּ שִׁנּוּי אַחֵר, שֶׁאִם עָבַר וּקְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אָסוּר לָתֵת הַקֹּמֶץ בִּכְלִי שָׁרֵת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ:

4 שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָתוֹ. וְלֹא יָצָא יְדֵי נִדְרוֹ וְצָרִיךְ לְהָבִיא מִנְחָה אַחֶרֶת לְשֵׁם מַרְחֶשֶׁת:

5 חוּץ מִמִּנְחַת חוֹטֵא. כְּגוֹן מִנְחָה הַבָּאָה עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אִם לֹא תַּשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תּוֹרִים:

6 וּמִנְחַת קְנָאוֹת. שֶׁל סוֹטָה. שֶׁאִם קְמָצָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, כְּגוֹן לְשֵׁם נְדָבָה, אוֹ נָתַן בִּכְלִי שָׁרֵת אֶת הַקֹּמֶץ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ הָלַךְ אוֹ הִקְטִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ חָשַׁב בְּאַחַת מִן הָעֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ הֲרֵינִי עוֹבֵד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן. אֵלּוּ מְנָחוֹת פְּסוּלוֹת וְאֵין שְׁיָרֵיהֶן נֶאֱכָלִים. וְטַעֲמָא הָוֵי מִשּׁוּם דְּמִנְחַת חוֹטֵא חַטָּאת קַרְיֵהּ רַחֲמָנָא. וּבַחַטָּאת כְּתִיב וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת, וְלָקַח מִדַּם הַחַטָּאת, שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה וּלְקִיחָה דְּהַיְנוּ קַבָּלַת הַדָּם לְשֵׁם חַטָּאת. וּמִנְחַת קְנָאוֹת הוֹאִיל וּכְתִיב בָּהּ עָוֹן דִּכְתִיב מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן, כַּחַטָּאת שַׁוְיוּהּ רַבָּנָן. וּמִנְחַת הָעֹמֶר, אַף עַל גַּב דְּלָאו מִנְחַת חוֹטֵא הִיא וְלָאו מִנְחַת קְנָאוֹת הִיא, קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה מֵהַקְטִיר, וְאֵין שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִים, הוֹאִיל וּבָאָה לְהַתִּיר הֶחָדָשׁ וְלֹא הִתִּירָה. וְכָל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרוֹת דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין, דַּוְקָא בִּמְנָחוֹת שֶׁאֵין לָהֶם זְמַן קָבוּעַ אַיְרֵי, וְלֹא בְּמִנְחַת הָעֹמֶר שֶׁקָּבַע לָהּ זְמַן:

7 אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן. דְּלֹא תֵּימָא לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן הוּא דִּפְסוּלָה, דִּתְפוֹס לָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֲבָל שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן כְּשֵׁרוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן:

ברטנורא על משנה מנחות א׳:ב׳ »